אחד מכל חמישה חולים בסרטן הערמונית יאובחנו עם גרורות במהלך מחלתם. ד"ר מיכל צרפתי, מנהלת היחידה לגידולי מערכות השתן והמין, המכון האונקולוגי ע“ש חוסידמן, המרכז הרפואי ע“ש שיבא תל השומר, מסבירה כי הבסיס לטיפול המקובל בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי הוא טיפול הורמונלי מסרס, שמטרתו להוריד את רמת הטסטוסטרון שמזין את תאי הגידול ומעודד את התחלקותם, יחד עם טיפול הורמונלי מדור חדש כגון זייטיגה (Abiraterone).
"רוב המטופלים מסתדרים היטב עם הטיפול ההורמונלי המשולב. אך בחלק מהמטופלים, אנו נתקלים בקשיים הנובעים מתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול בזייטיגה, מהצורך בשילוב עם פרדניזון או מסיבות אחרות", אומרת ד"ר צרפתי. "עבור חולים אלה, יש היום חלופות טובות, וחשוב לשקול אותן במסגרת הטיפול".
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל, הגורם השני בשכיחותו בעולם לתמותת גברים מסרטן והרביעי בישראל. קרוב ל-2,500 גברים מאובחנים עם סרטן זה מדי שנה, ושיעור המאובחנים שישרדו חמש שנים ויותר לאחר האבחון הוא גבוה מ-97%, נכון לנתוני השנים 2008-2014. זו עלייה של 10% בהישרדות בהשוואה למי שאובחנו בין השנים 1996-2001 - שיפור שנקשר לאבחון המוקדם של המחלה וגם להתקדמות שנרשמה בטיפולים הקיימים למחלה.
הטיפול בסרטן ערמונית גרורתי נקבע לפי קריטריונים שונים, בהם מדד גליסון הפתולוגי, אם מדובר בגידול שהתייצג כגרורתי (דה נובו) או מחלה שאובחנה כמקומית וכעת חזרה כמחלה גרורתית, אם נפח המחלה גבוה או נמוך, מה מספר ומיקום הגרורות ומה המצב הכללי של המטופל. עד לשנים האחרונות, הטיפול הראשוני המקובל בחולים היה לרוב טיפול הורמונלי יחיד, אולם היעילות שלו היתה מוגבלת מבחינת הזמן עד להתקדמות המחלה.
"לכן כיום, ברוב המקרים, אנחנו מוסיפים טיפול הורמונלי מדור חדש, אשר מאריך חיים ולרוב נסבל היטב. התרופה הנפוצה ביותר בשימוש בקטגוריה זו בישראל היא זייטיגה, מעכב של האנזים CYP17 הדרוש לייצור של טסטוסטרון. זייטיגה היא כיום תרופה גנרית וניתנת יחד עם פרדניזון. במטופלים עם מחלה אגרסיבית, כמו מקרים בהם המחלה התייצגה כמחלה גרורתית דה נובו עם נפח מחלה גבוה, אנו שוקלים להוסיף טיפול כימי בטקסוטר דרך הווריד בשישה מחזורי טיפול, אחת לשישה שבועות כבר בתחילת המחלה, כדי לדחות את העמידות לטיפול ולשפר את ההישרדות הכוללת".
אמנם הטיפול המקובל נסבל על מרבית החולים, אולם ד"ר צרפתי מסבירה כי אצל חלקם, הטיפול מעורר קשיים. "הבעיות עלולות להופיע, למשל, אצל מטופלים עם יתר לחץ-דם לא מאוזן, אי ספיקת לב משמעותית, QT מוארך, עלייה משמעותית באנזימי כבד או בבילירובין, היפוקלמיה קשה לתיקון, סוכרת עמידה לטיפול ועוד. במסגרת הטיפול צריך לשקול גם אם יש אינטראקציות בין תרופתיות, וחלק קטן מהמטופלים מתקשה עם אופן נטילת הטיפול – ארבעה כדורים בבת אחת על קיבה ריקה וכדור פרדניזון עם האוכל - בניגוד לשאר התרופות בקטגוריה אשר לא דורשות צום או מתן פרדניזון".
בנוסף, כשמטופל חווה תשישות משמעותית, עליה באנזימי כבד או תופעות לוואי אחרות כתוצאה מהטיפול המקובל, צריך לשקול הפחתת מינונים. "במקרים שנדרשת הפחתת מינון משמעותית העשויה לפגוע ביעילות הטיפול, או שיש קונטראינדיקציה להמשיך טיפול בשל תופעת לוואי, הצעד הבא שחשוב לשקול הוא החלפת טיפול".
"יש כיום שלוש חלופות, שלושתן מאושרות FDA ו-EMA ונמצאות בהנחיות המקובלות ובשימוש נרחב בעולם", אומרת ד"ר צרפתי. החלופות הן תרופות אנטי-אנדרוגניות מדור חדש. התרופה הוותיקה בקבוצה – אקסטנדי (Enzalutamide) הינה תרופה המוכרת היטב בסרטן ערמונית, שלרוב נסבלת בצורה טובה, אך עלולה לגרום לתשישות משמעותית ולעלייה בסיכון לנפילות ולשברים.
התרופה השנייה היא ארלידה (Apalutamide), והיא בולטת בכך שהיא גורמת למעט פחות תופעות לוואי, בדגש על פחות תשישות. שתי התרופות הוכיחו יעילות והארכת חיים בטיפול בסרטן ערמונית גרורתי רגיש לסירוס, אם כי מחקר "נתוני עולם אמיתי" שהתפרסם לאחרונה מראה שארלידה (Apalutamide) מורידה את את רמת הPSA בצורה עמוקה יותר לעומת אקסטנדי (Enzalutamide). שתי התרופות ניתנות בארבעה כדורים, פעם ביום, ללא קשר לאוכל.
התרופה השלישית, נובקה (Darolutamide) נבדקה במתן יחד עם טיפול כימי בטקסוטר, ונראה כי היא לא מעלה משמעותית את תופעות הלוואי במשלב זה, ובשל חדירה מופחתת למוח, התרופה גורמת פחות לעייפות ונפילות. היא נלקחת פעמיים ביום ביחד עם אוכל.
"בשלב זה טיפולים החלופיים לזייטיגה אינם זמינים בסל התרופות בישראל. אולם במידה ומטופל התחיל טיפול בזייטיגה וחווה תופעת לוואי אשר דורשת הפסקת טיפול או הפחתה משמעותית במינון – ניתן לפנות לקופה לשקול מתן של אחת מהחלופות דרך ועדת חריגים", מסכמת ד"ר צרפתי. "הטיפול ההורמונלי הפומי מהדור החדש, כגון זייטיגה, אקסטנדי, ארלידה או נובקה (במידה ומתכננים להוסיף טיפול כימי בטקסוטר) מאריכים הישרדות בסרטן ערמונית גרורתי רגיש להורמונים וחשוב להציעם כחלק מהתוכנית הטיפולית. וחשוב גם לזכור כי קיימות חלופות טיפוליות במידה ויש קושי בהיענות המטופל או מבחינת תופעות הלוואי לטיפול הראשון שניתן".
References:
5. Fizazi K, Tran N, Fein L, et al. Abiraterone plus Prednisone in Metastatic, Castration-Sensitive Prostate Cancer. N Engl J Med. 2017;377(4):352-360. doi:10.1056/NEJMoa1704174
6. Chi KN, Agarwal N, Bjartell A, et al. Apalutamide for Metastatic, Castration-Sensitive Prostate Cancer. N Engl J Med. 2019;381(1):13-24. doi:10.1056/NEJMoa1903307
7. Smith MR, Hussain M, Saad F, et al. Darolutamide and Survival in Metastatic, Hormone-Sensitive Prostate Cancer. N Engl J Med. 2022;386(12):1132-1142. doi:10.1056/NEJMoa2119115
8. Armstrong AJ, Szmulewitz RZ, Petrylak DP, et al. ARCHES: A Randomized, Phase III Study of Androgen Deprivation Therapy With Enzalutamide or Placebo in Men With Metastatic Hormone-Sensitive Prostate Cancer. J Clin Oncol. 2019;37(32):2974-2986. doi:10.1200/JCO.19.00799
9. Lowentritt B, Pilon D, Khilfeh I, et al. Attainment of early, deep prostate-specific antigen response in metastatic castration-sensitive prostate cancer: A comparison of patients initiated on apalutamide or enzalutamide. Urol Oncol. 2023;41(5):253.e1-253.e9. doi:10.1016/j.urolonc.2023.03.003
בחסות יאנסן
- המידע ניתן כמתן שירות ולא על מנת לעודד שימוש.
- המידע המוצג נתמך בפרסומים של מחקרים קליניים. אנא ראה/י ביבליוגרפיה רלוונטית
- למידע נוסף על ארלידה וזייטיגה, כולל כלל תופעות הלוואי הרשומות בישראל יש לעיין בעלון לרופא באתר משרד הבריאות.
- בחסות יאנסן ישראל J-C Health care Ltd. –
- למידע נוסף יש לפנות ליועצת הרפואית, ד"ר איילת לנץ [email protected]
EM-146577
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
