מעקב פעיל (AS) אצל חולי סרטן הערמונית בקבוצת דירוג (GG) 2 טרם נחקר היטב. החוקרים ביקשו להשוות תוצאים קליניים אצל גברים עם סרטן ערמונית GG1 ו-GG2 אשר עברו AS.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר המטופלים עברו מעקב פרוספקטיבי מסוג AS על פי פרוטוקול בעשרה מרכזים בארה״ב ובקנדה. החוקרים העריכו זמן מאבחנה לסיווג מחדש לדירוג בביופסיה וזמן עד לטיפול. אצל גברים אשר טופלו לאחר מעקב ראשוני, בוצע ניתוח של פתולוגיה והישנות.
תוצאות המחקר הראו כי בזמן האבחנה, 154 (9%) היו עם GG2 ו-1,574 (91%) היו עם GG1. כמו כן, שעור הסיווגים מחד היה דומה בהשוואה בין GG2 ל-GG1 (30% לעומת 37%, p=0.11). יחד עם זאת, יותר מטופלים עם GG2 טופלו לאחר 5 שנים (58% לעומת 34%, p <0.001) ו-GG בזמן האבחנה היה קשור לזמן לטיפול (יחס הסיכונים = 1.41; p=0.01). שעור הטיפולים היה דומה אצל מטופלים אשר סווגו מחדש במהלך AS, אך אצל מטופלים אשר לא עשו סיווג מחדש, אלה שאובחנו עם GG2 עברו טיפול דפניטיבי לעיתים קרובות יותר מ-GG1 (שעור טיפול לאחר 5 שנים 52% ו-12%, p <0.0001). בנוסף, אצל מטופלים אשר עברו כריתה רדיקלית של הערמונית לאחר מעקב ראשוני, הסיכון המותאם לממצאים פתולוגיים גרועים היה דומה (יחס הסיכויים = 1.26, p=0.4). הישנות ביוכימית בתוך 3 שנים של טיפול לחולים עם GG2 ו-GG2 הייתה 6% עבור שתי הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי אצל מטופלים ב-AS, שעור הטיפול הדפניטיבי היה גבוה יותר בעקבות אבחנה ראשונית של GG2 בהשוואה ל-GG1. פתולוגיה גרועה לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית והישנות ביוכימית קצרת טווח לאחר טיפול דפניטיבי היו דומות בהשוואה בין GG2 ל-GG1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה