המחקר כלל 116,091 מטופלים בין 2004 ל-2015 עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני. החוקרים חישבו נפח קרינה פר מקרה (RCV) בכל בית חולים בהתבסס על מספר החולים שטופלו. החולים שנכללו היו עם סיכון בינוני וטופלו עם קרינה (RT) או קרינה עם דלדול אנדרוגן (RT+ADT). המאפיינים שנותחו כללו גיל, מוצא אתני, מרחק מרכז טיפולי, דירוג Charlson-Deyoי(CDS), ומאפיינים סוציואקונומיים. התוצא העיקרי היה שרידות כוללת (OS). שעורי שרידות לאורך 5 שנים הוערכו באמצעות שיטת קפלן-מאייר וכן יחס סיכונים הוערך באמצעות ניתוח רב-משתני.

תוצאות המחקר הראו כי שרידות לאורך 5 שנים הייתה 90.1% במרכזים עם RCV גבוהה ו-88.2% במרכזים של RCV נמוך (p<0.0001). כמו כן, טיפול במרכזים עם RCV גבוה היה קשור לתמותה נמוכה משמעותית בהשוואה לטיפול במתקנים עם RCV נמוך. לבסוף, התועלת לשרידות מטיפול במרכזים עם RCV גבוה נשארה כאשר מרכזים של RCV גבוה הוגדרו ככאלה באחוזון מעל 80^th,י90^th, ו-95^th  בנפח מטופלים (p<0.05).

החוקרים סיכמו כי טיפול במרכזים עם נפח מטופלים גדול היה קשור לשרידות כוללת מוגברת אצל מטופלים שהיו עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני וטופלו עם קרינה. בנוסף, התועלת לשרידות הינה שיקול חשוב כאשר ניגשים לבחור מרכז לטיפול קרינה.

מקור:

Mir Lim et. al (2022) UROLOGY DOI: https://doi.org/10.1016/j.urology.2022.01.045

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה