הטיפול המקובל כיום בסרטן לבלב מתקדם/ גרורתי קו ראשון הוא בתשלובת FOLFIRINOX. עם זאת מדובר בטיפול רעיל שלא מתאים לכל חולי סרטן הלבלב, העשויים להיות בסטטוס תפקודי ירוד עקב מחלתם. גם בחולים המצליחים לקבל טיפול זה ולהפיק ממנו תועלת חלה הצטברות תופעות לוואי, בעיקר נוירוטוקסיות של אוקסליפלטין, המגבילה המשך טיפול בתשלובת זו לאורך זמן.
עוד בעניין דומה
במחקר PANOPTIMOX-PRODIGE 35 ניסו החוקרים אסטרטגיה של טיפול Stop & Go המוכרת ומקובלת בטיפול בחולים עם סרטן מעי גס גרורתי.
במחקר שלב II זה, המטופלים חולקו באופן אקראי לאחת מזרועות הטיפול: 6 חודשים של FOLFIRINOX (זרוע A), 4 חודשים של FOLFIRINOX ואחריו טיפול תחזוקה leucovorin + fluorouracil (זרוע B), טיפול לסירוגין בג'מציטבין שבועי וב-FOLFIRI עם החלפת משטר טיפול כל חודשיים (זרוע C).
המטרה הראשית של המחקר הייתה הישרדות ללא התקדמות PFS ל-6 חודשים. במחקר השתתפו 276 חולים (גיל ממוצע: 63 שנים, טווח: 40-76 שנים). נוירוטוקסיות בדרגה 3-4 התרחשה ב -10.2% מהחולים בזרוע A וב-19.8% בזרוע B.
השיעור הגבוה של נוירוטוקסיות דרגה 3-4 בזרוע טיפול B נובעת כנראה מהמינון המצטבר הגבוה יותר של אוקסליפלטין - שיעור החולים אשר קיבלו אוקסליפלטין לפי המינון המתוכנן היה 83% בזרוע A ו-92% בזרוע B.
PFS ל-6 חודשים עמד על 47.1% בזרוע A,י42.9% בזרוע B ו-34.1% בזרוע C. ההישרדות הכוללת החציונית הייתה 10.1 חודשים בזרוע A,י11.2 בזרוע B ו-7.3 בזרוע C. חציון ההישרדות ללא הידרדרות באיכות חיים היתה גבוהה יותר בזרוע B (11.4 חודשים) מאשר בזרועות A ו-C (7.2 ו-7.5 חודשים בהתאמה).
החוקרים מסכמים כי נראה שטיפול 4 חודשים בתשלובת FOLFIRINOX ולאחר מכן טיפול תחזוקה leucovorin + fluorouracil אפשרי ויעיל בחולים עם סרטן לבלב מתקדם/ גרורתי.
מקור: