בעבר הוצע שאמידת DNA פלואידי (ploidy) היא כלי דיאגנוסטי טוב בסרטנים שונים, אך משמעותו בניבוי מהלך של סרטן כלייתי (RCC) איננו ברור.
עוד בעניין דומה
על מנת לאמוד את יכולותו הפגונוסטית של כלי זה, החוקרים ביצעו אנליזה של DNA מתוך 1,320 גידולים כלייתיים, כולל גידולי clear cell, גידולים פפילריים וכרומופוביים. זאת בנוסך לאונקוציטומה רנלית. האנליזה של ה-DNA הושוותה לנתונים קליניים-פתולוגיים ופרוגנוזה של המטופלים.
תוכן לא דיפולואידי של DNA נראה ב-37% מתוך 1,276 הדגימות שעברו אנליזה, בעיקר בגידולי קרצינומה כרומופובית (74.3% מתוך 70 מקרים). באשר לקרצינומה מסוג clear cell, תוכן DNA לא דיפלואידי היה מקשור בעיקר לדירוג (grade) סרטני גבוה (ISUP, Fuhrman, Thoenes, p<0.0001 בעבור כל אחד מהם), שלב (stage) מחלה גבוה יותר (p=0.0011), גרורות מרוחקות (p<0.0001), שרידות מופחתת כללית (p=0.00110) והיארעות מוקדמת (p<0.0001). בעבור קרצינומה פפילרית, DNA אברנטי היה קשור באופן משמעותי ל-Fuhrman gradeי(p=0.0063), גרורות מרוחקות (p=0.0138), שרידות מופחתת כללית (p=0.001) והיארעות מוקדמת (p=0.0003).
המחקר הראה שתוכן DNA לא פלואידי הוא מנבא של פרוגנוזה גרועה יותר בקרצינומה כלייתית מסוג clear cell או פפילרית.
מקור: