מחקרים 02.08.2015

טיפול בפיוגליטזון (ACTOS) אינו מעלה סיכון לסרטן שלפוחית השתן

ממעקב של כעשור אחר מאות מטופלים, עולה כי בניגוד לעדויות קודמות פיוגליטזון אינו נקשר באופן מובהק לסרטן שלפוחית השתן

מספר מחקרים בשנים האחרונות הצביעו על קשר בין טיפול בפיוגליטזון PIOGLITAZONE - ACTOS (חברת TADEKA) לתחלואה בסרטן שלפוחית השתן. חוקרים מפנסילבניה ביקשו לבחון באמצעות ניתוח תוצאות מחקר עוקבה וכן מחקר מקרה ביקורת מקונן האם אכן קיים קשר בין השניים ובמקביל האם פיוגליטזון מעלה סיכון לסוגי סרטן נוספים. מאמרם המסכם את הממצאים התפרסם לאחרונה בכתב העת JAMA.

חשיפה לפיוגליטזון נבדקה בקרב 193,099 אנשים בני 40 ומעלה אשר נכללו במחקר שעקב אחר הופעה של ממאירות שלפוחית השתן במשך יותר מעשור מ 1997 ועד 2012.
ל 464 נחקרים שאובחנו במהלך המעקב כחולים בסרטן שלפוחית השתן הוצמדו 464 מקרי ביקורת במטרה לבחון משתנים מתערבים נוספים. במקביל קשר בין חשיפה לפיוגליטזון לבין הופעה של עשרה סוגי סרטן נוספים נבדק בקבוצת מעקב של 236,057 בני אדם בגיל 40 ומעלה במשך כעשור בין 1997 ל 2012. בין משתני החשיפה נבדקו – שימוש אי פעם בפיוגליטזון, משך הטיפול, מינון מצטבר וזמן מתחילת הטיפול בפיוגליטזון. יעד המחקר העיקרי היה גילוי של מחלה ממארת של: שלפוחית השתן, ערמונית, שד בנשים, ריאות/ סימפונות, רירית הרחם, מעי גס, לימפומה מסוג נון הודג'קינג, לבלב, כליה, חלחולת ומלנומה.

34,181 בני אדם (18%) מקרב 193,099 האנשים אשר נכללו במחקר העוקבה אחר הופעה של סרטן שלפוחית השתן קיבלו טיפול בפיוגליטזון (משך טיפול חציוני 2.8 שנים, טווח 0.2-13.2 שנים). 1,261 בני אדם מקרב אותו הקוהורט לקו בסרטן שלפוחית השתן במהלך שנות המעקב. שיעור היארעות גולמי של סרטן שלפוחית השתן בקבוצת נוטלי פיוגליטזון ובקבוצת הביקורת היה 89.8 ו 75.9 ל 100,000 שנות אדם, בהתאמה. שימוש אי פעם בפיוגליטזון לא נקשר לסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן – יחס סיכון מתוקנן 1.06; רווח סמך 95%; בין 0.89 ל 1.26. תוצאות דומות עלו מניתוח מחקר מקרה ביקורת
שימוש בפיוגליטזון: 19.6% בקרב חולי סרטן השלפוחית ו 17.5 בקרב קבוצת הביקורת, יחס סיכויים מתוקנן 1.18; רווח סמך 95%; בין 0.78 ל1.80. מבין עשרת סוגי הסרטן הנוספים שימוש בפיוגליטזון נקשר רק לסרטן הערמונית יחס סיכון 1.13; רווח סמך 95%; בין 1.02 ל 1.26. ולסרטן הלבלב יחס סיכון 1.41; רווח סמך 95%; בין 1.16 ל 1.71. שיעור הארעות גולמי של שאתות בערמונית ולבלב מבין משתמשי פיוגליטזון לעומת שאר הנחקרים היה 453.3 לעומת 449.3 ו 81.1 לעומת 48.4 ל 100,000 שנות מטופל, בהתאמה. משתני הזמן מתחילת הטיפול בפיוגליטזון, משך הטיפול או מינון לא נקשרו בדפוס ברור של סיכון לאף אחד מסוגי הסרטן שנבדקו.

על סמך התוצאות החוקרים מסכמים כי פיוגליטזון אינו מעלה סיכון לסרטן שלפוחית השתן בצורה משמעותית, ברם סיכון מוגבר, כפי שנצפה במחקרי עבר, לא ניתן לשלילה באופן חד משמעי. הסיכון המוגבר לסרטן ערמונית וסרטן לבלב במשתמשי פיוגליטזון דורש, לדעת החוקרים, מחקרי המשך על מנת להגדיר את הקשר כסיבתי.

מקור:

Lewis JD, Habel LA, Quesenberry CP, et al. Pioglitazone Use and Risk of Bladder Cancer and Other Common Cancers in Persons With Diabetes. JAMA. 2015;314(3):265-277. doi:10.1001/jama.2015.7996.

לינק:

http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2397834

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  אקטוס,  פיוגליטזון,  סרטן שלפוחית השתן,  סרטן ערמונית,  סוכרת,  סרטן הלבלב
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו